נגזרו על בעלי שנים רבות בכלא – האם זו עילה לגירושין?

התשובה היא חד-משמעית כן. מאסר ממושך של הבעל נחשב בהלכה ובחוק כעילה מובהקת לתביעת גירושין. בתי הדין רואים במצב זה פגיעה אנושה ביכולת לקיים חיי משפחה תקינים, ומגלים נכונות רבה לסייע לאישה במצב זה.

איך בית הדין מתייחס למאסר?

בתי הדין הרבניים נוקטים בגישה ברורה: מאחר שהבעל הוא זה שביצע את העבירה, הוא נחשב למי שנכנס לכלא באשמתו. כתוצאה מכך, הוא האחראי הבלעדי לחוסר היכולת לקיים את חובות הנישואין שלו – הוא אינו יכול לזון את אשתו, אינו יכול לקיים איתה חיי אישות ואינו נושא בנטל גידול הילדים. מאחר שהמניעה היא "באשמתו", בית הדין יראה בכך עילה מוצדקת לחייב אותו במתן גט.

איך מתבצע הדין כשהבעל בכלא?

אין צורך להמתין לשחרור הבעל כדי להתחיל בהליכים או כדי להתגרש בפועל. המערכת ערוכה לכך לוגיסטית:

הבאה לדיונים: שירות בתי הסוהר (שב"ס) אחראי להביא את הבעל תחת אבטחה לדיונים בבית הדין הרבני. הדיונים מתקיימים כסדרם, והעובדה שהוא אסיר אינה מונעת את קיום ההליך המשפטי.

מתן הגט: במידה ובית הדין פוסק גט, הליך מתן הגט יכול להתבצע בבית הדין אליו יובא האסיר.

ומה אם הוא מסרב לתת גט מהכלא?

כאן לבית הדין יש כוח משמעותי במיוחד. מכיוון שהבעל כבר נמצא בשלילת חירות, בית הדין יכול להטיל עליו סנקציות נוספות בתוך הכלא כדי להפעיל עליו לחץ: מניעת ביקורים, שלילת שיחות טלפון, מניעת הטבות או קנטינה, ואפילו שלילת האפשרות לצאת לחופשות או קיצור תקופת המאסר (שליש). בדרך כלל, סנקציות אלו בתוך הכלא הן אפקטיביות מאוד.

מילה מהלב:

ההחלטה להתגרש כשבן הזוג נשלח למאסר היא אישית ומורכבת מאוד. המידע כאן נועד להבהיר שאינך חייבת להישאר "כבילה" למי שנמצא מאחורי הסורגים. מבחינה משפטית והלכתית – הדרך פתוחה בפנייך, ובית הדין יעמוד לצידך כדי לוודא שתוכלי להמשיך בחייך.