בעלי מסרב לתת גט אלא אם אוותר על חלקי בדירה המשותפת. זו לא סחיטה?

בתי הדין הרבניים היום מאוד ברורים בנושא הזה: אסור להתנות מתן גט בוויתור על זכויות רכושיות. מה קורה בבית הדין כשבעל מעלה דרישה כזו?

בית הדין פוסל את ההתניה: הדיינים יבהירו לבעל שהדיון על הרכוש והדיון על הגט הם שני מסלולים נפרדים. הוא לא יכול להחזיק את הגט כ"קלף מיקוח" כדי לקבל נכסים שמגיעים לך על פי חוק.

מזונות מעוכבת (הכלי החזק ביותר): ברגע שבעל מודה שהוא מוכן לגרש אבל "רק אם היא תיתן לי את הדירה", הוא למעשה מודה שאין מניעה הלכתית לגט. במצב כזה, בית הדין יכול לפסוק לך "מזונות מעוכבת" – סכום חודשי גבוה מאוד שהוא יצטרך לשלם לך כל עוד הוא מסרב. זה הופך את הסחיטה שלו לעסק מאוד לא משתלם כלכלית.

ביטול הסכמים בדיעבד: גם אם אישה נכנעת וחותמת על ויתור רק כדי להשתחרר, בתי הדין ובתי המשפט נוטים לבטל את הוויתור הזה בהמשך, כי הוא נעשה תחת "עושק" וכפייה.

בשורה התחתונה:

הבעל מנסה "למכור" לך את החופש שלך בתמורה לקורת הגג שלך. בבית הדין, דרישה כזו רק גורמת לדיינים ללחוץ עליו יותר חזק ולחייב אותו בגט בלי שום תנאים.

אל תחתמי על שום מסמך ויתור. ברגע שהוא מציב תנאי כזה, הוא בעצם נותן לנו את המפתחות להוכיח שהוא סרבן גט שפועל בחוסר תום לב, וזה מקצר את הדרך לסנקציות נגדו.