בג"ץ וסרבני גט — האם בית המשפט העליון יכול לכפות גט?

רבים טועים לחשוב שבג"ץ הוא הכתובת לכפיית גט. האמת היא שרק בית הדין הרבני מוסמך להורות על מתן גט. עם זאת, לבג"ץ יש תפקיד מכריע כ"שומר סף" שמוודא שבית הדין לא משאיר את האישה בשבי.

מה בג"ץ לא יעשה? (מחסום ה"גט המעושה")

בג"ץ לא יכפה על גבר לתת גט ולא יחליף את שיקול הדעת ההלכתי של הדיינים. הסיבה היא הלכתית מובהקת: גט שניתן רק בגלל הוראה של בית משפט אזרחי עלול להיחשב כ"גט מעושה" – גט פסול שאינו משחרר את האישה. בג"ץ מבין זאת ונזהר מאוד שלא לגרום לפסילת הגט.

אז מה בג"ץ כן יכול לעשות? (כלי הלחץ המשפטי)

בג"ץ פועל במישור של זכויות האדם וביקורת על מוסדות המדינה:

זירוז הליכים: אם תיק סרבנות נגרר שנים ללא התקדמות, בג"ץ יכול להוציא צו לבית הדין הרבני ולדרוש הסברים על העיכוב. לעיתים עצם הגשת העתירה גורמת לבית הדין לקבוע דיונים דחופים ולהטיל סנקציות.

עידוד השימוש בסנקציות: בג"ץ קבע בפסיקותיו שסנקציות כמו צווי עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, ואפילו מאסר לסרבני גט, הן חוקתיות וראויות. הוא יכול לבקר את בית הדין על כך שלא השתמש בכלים הללו בתיק ספציפי.

הגנה על פסיקות בית הדין: כאשר סרבן גט מנסה לעתור לבג"ץ נגד סנקציות שהוטלו עליו (בטענה לפגיעה בחופש שלו), בג"ץ נוהג לדחות עתירות אלו בנחרצות ולחזק את כוחו של בית הדין הרבני להילחם בסרבנות.

פסיקות בג"ץ ששינו את כללי המשחק:

בג"ץ הכיר בכך שסרבנות גט היא סוג של אלימות ופגיעה בחירות. הפסיקות שלו יצרו נורמה שבה בית הדין הרבני מרגיש "גיבוי" משפטי להחמיר עם סרבנים, כולל פרסום שמות ("שיימינג" מאושר) והטלת סנקציות כלכליות כבדות.

מתי כדאי לפנות לבג"ץ?

כאשר מוצו כל האפשרויות בבית הדין הרבני (כולל ערעור לבית הדין הגדול).

כאשר ישנה תחושה של "סחבת" בלתי סבירה בטיפול בתיק.

כאשר בית הדין נמנע מלהטיל סנקציות למרות שהחוק מאפשר זאת.

השורה התחתונה:

בג"ץ הוא לא זה שיכתוב את הגט, אבל הוא ה"שוט" שמוודא שבית הדין הרבני עושה הכל כדי שהגט יינתן.